כולנו שמענו לא פעם את המושג 'הדיאטה של אחרי החגים' מפי אנשים רבים, אבל משום מה – מגיע אחרי החגים וחלקנו אולי מתחילים קצת בדיאטה, אחרים ממשיכים עוד קצת… אבל רובנו, בואו נודה, חוזרים לסורם זמן קצר לאחר מכן.

ויש את הצד השני, ניקח דוגמא, אדם שמעשן קופסת סיגריות ליום, (וזה ממש לא כדי לעודד את זה…), אבל במקרה של אדם כזה שהינו שומר שבת, בשבילו, למרות שרגיל לעשן קופסה ליום, בשבת הוא אפילו לא חושב לעשן, זה לא מפריע לו, וזה גם לא מגרה אותו.

אז רגע, מה קרה לאותו אדם שבשבילו לעשן זה כמו אויר לנשימה, עד כדי כך שמעשן כמות כה מוגזמת, שבשבת הסיגריות כזרות בעיניו? הן לא מגרות אותו, והוא אפילו לא חושב עליהן?

לעיתים קשה לנו לעשות כל מיני דברים שדורשים מאיתנו כביכול מאמץ שאנו לא רגילים אליו, כמו למשל לקום בבוקר מוקדם מהרגיל, עד שפשוט מונע מאיתנו לעשות את זה.

אם ניקח את הדוגמאות הנ"ל, נראה שההבדל בין המקרים הללו הוא ההחלטה בלבד ולא המאמץ. רובו של הקושי במעשים האלו הוא ההחלטה עצמה, אם נהיה אחרי החלטה כזו אחרת, מאמצת או לא, יהיה לנו הרבה יותר קל.

לא מדובר על דברים שהקושי שלהם הוא טכני, המדובר הוא על דברים שקשורים במאמץ מסוים.

התחלנו בנושא הדיאטה, שכאמור הוא נושא כאוב להרבה אנשים, הרבה רוצים, הרבה משקיעים והרבה מתחילים, אבל רובם נופלים. מה קרה לאלו שהמשיכו ולא נפלו? ההחלטה. אותם אנשים קיבלו החלטה בתחילת התהליך שהם נכנסים לתפריט מסוים ולא זזים ממנו, שהם לא טועמים חתיכת עוגה בעיצומו של התהליך אפילו שמותר, והכל בגלל שהם החליטו שזה לא קשור אליהם כלל ולכן זה גם לא מגרה אותם!

ובעצם, ההחלטה הנחושה היא הגורם העיקרי להצלחה שלנו ולמניעת תחושת המאמץ יתר.

אם הם היינו מחליטים שלא להחליט כבר בהתחלה, גורלנו היה כגורל הרבים…

זה נכון לגבי הנושא האמור וזה נכון לגבי כל נושא אחר בחיים, בואו נזכור שכל הקושי הוא ההחלטה, ברגע שנחליט החלטה נחושה, יישאר רק מאמץ קטן…